26 באפר׳ 2018

למה אוכלים במצבי סטרס?

סטרס, "עקה" בעברית, יכול להמשך זמן קצר מאוד, למשל כשמישהו נכנס למסלול הנסיעה שלנו ואנחנו נאלצים לעצור במהירות, או למשך זמן ממושך, כמו בעבודה מלחיצה או חשבון בנק במינוס. 

הסטרס קצר המועד גורם לתגובה של fight or flight - להלחם או לברוח, שבה הגוף עושה רק מה שהוא חייב -  לחשוב בבהירות ולהגיב במהירות. אין זמן ומשאבים להתעסק בפעולות לא חשובות כמו אכילה. ולכן הגוף מפריש אדרנלין, שמעכב את תחושת הרעב. מכירה את אלה שלא אוכלים לפני מבחן או מצגת חשובה? הם נלחצו לפני זמן קצר ולא מסוגלים להכניס כלום לפה. 

הסטרס המתמשך גורם ללחץ מתון שאינו מצריך תגובות חריפות, ולכן מופרש ההורמון קורטיזול. אחד מתפקידיו של הקורטיזול הוא לעודד את הגוף לחדש מאגרי האנרגיה שלו, שהתדלדלו כתוצאה מהתמודדות עם לחץ, ולכן רמות גבוהות של קורטיזול בדם גורמת לתחושה בלתי נגמרת של תאבון מוגבר. עודף התאבון הזה גורם להצטברות של שומן בטני, שהוא השומן המסוכן למחלות לב וכלי דם וסוכרת.

אז מה אוכלים בתקופות של לחץ? מזון "מנחם" שהוא שומני, עתיר סוכר וטעים, כמו חטיפים, מאפים ומתוקים, ובקיצור - פחמימות. האוכל הוא עתיר קלוריות כדי לספק את האנרגיה הזמינה שהגוף הלחוץ צריך, והטעם הטוב שלו מפעיל איזורים במוח שמזכירים לנו דברים נעימים ומשרי ביטחון, כמו בישולים מבית אמא.

במצבים של לחץ מתמשך יורדות רמות הסרוטונין, שאחראי על מצב רוח טוב. כאשר אוכלים פחמימות, רמותיו עולות, ואיתו מצב הרוח. כך שזו עוד סיבה לרצון העז לאכול אוכל עתיר קלוריות וטעים, כאשר נמצאים בלחץ. 

ההשמנה במצבי לחץ לא נובעת רק מהאוכל המנחם, אלא גם מאורח חיים בלתי-בריא באופן כללי. אנשים לחוצים נוטים לא לעשות פעילות גופנית, כי אין להם פנאי ופניות רגשית להשקיע בעצמם. המתח המתמשך עלול לגרום לנדודי שינה ולבעיות שינה, כך שהם גם ישנים פחות ושנתם פחות טובה. גם מיעוט פעילות גופנית ושעות שינה הם גורמי סיכון למחלות מטבוליות, ולכן חשוב להפחית את המתח המתמשך.

איך עושים את זה?
מחליטים לעשות משהו טוב למען עצמך - פעילות גופנית, אפילו מתונה, משפיעה נפלאות על מצב הרוח, כך גם פגישות עם חברות ובילוי זמן עם המשפחה הקרובה. הקפדה על סדר יום שכולל ארוחות קבועות תמנע מצבים של נשנוש אוכל מנחם ומשמין.

בסדנא "לתפוס את הכדורים באוויר - איך לעשות שינוי שנשאר", אנחנו מלמדות איך לצאת מהמצב המעגלי המלחיץ של דיאטה ואיך לאמץ הרגלים של אורח חיים בריא, שעוזרים לשמור על מצב רוח טוב ונינוחות לאורך שנים. מעוניינת? לחצי על הקישור

19 באפר׳ 2018

מי רוצה להיות עצמאית?

 
עצמאות זו תכונה שאנחנו מפתחות עם הגיל.
בתור ילדות, אנחנו לא רוצות שמישהו "יחליט עלינו" - שלא יגידו לנו מה ללבוש, ומה לאכול, מתי לעשות שיעורי בית ועם מי לשחק.
כשאנחנו מתבגרות, אנחנו לאט לאט רוכשות עוד ועוד כישורי חיים, שעוזרים לנו להחליט בעצמנו לגבי עצמנו. לא רק מה ללבוש ועם מי לשחק, אלא גם איפה לגור ובמה לעבוד ועוד החלטות הרות גורל. 

יש תחום אחד שבו אנחנו מוכנות לתת למשהו אחר להחליט בשבילנו, וזה התזונה שלנו. הרבה נשים חושבות שתזונה נכונה פירושה דיאטה קפדנית, ספירת קלוריות וקיזוזים. הן נותנות למשקל, שעליו הן עולות כל יום, לנהל להן את החיים, ולהכתיב להן מה לאכול וכמה. אחרות "זורמות" עם ההרגלים, החשקים והתכתיבים של המדיה והפרסומות, וצורכות גם מוצרים שברור שאינם בריאים.

הרזיה ושמירה על משקל גוף תקין הן רק חלק קטן מאורח חיים בריא, שכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית וחשיבה חיובית. אורח חיים בריא הוא מודעות למה שאת מכניסה לגוף, כמה ובאיזו תדירות, איך את מפעילה את הגוף, והאם את מרגישה טוב, מרוצה ונינוחה. כשאת סומכת על עצמך ולא על גורם חיצוני, כמו משקל או תפריט, את עצמאית. 

עצמאות זה
לדעת מה חשוב לך ולקחת אחריות על ההחלטות והמעשים שלך.
להבין שזה תלוי רק בך, ולא באף אחד אחר. לא בדיאטנית, לא במדריכת הכושר, לא בבן הזוג או בילדים ולא בתורשה מההורים. 
להחליט שנגמרו התירוצים, ושמעכשיו את מחליטה על עצמך. להציב מטרות, ולפעול להשגתן, בנחישות וברגישות.  להתחיל בצעדים קטנים, ולאט לאט להגביר.

אם גם את רוצה לעשות שינוי באורח החיים שלך, כזה שתוכלי להטמיע אותו בקלות ולהתמיד בו לאורך זמן, את מוזמנת לסדנא חווייתית שנערוך בחודש הבא, ובה נגלה את כל הסודות ליצירת שינוי משמעותי ולהשגת אורח חיים בריא יותר.
לפרטים והרשמה לחצי על הקישור

15 באפר׳ 2018

למה ספירת קלוריות לא הכרחית לירידה במשקל?


כמנחות קבוצות לאורח חיים בריא, אנחנו נתקלות בנשים רבות שסופרות קלוריות. ספירת קלוריות היא פעולה מתישה שצורכת זמן, אבל אנחנו מכירות נשים רבות שמחשבות כל מה שנכנס להן לפה, מרגישות אשמות אם עברו את המכסה המומלצת ואז רצות לחדר כושר, כדי להוריד את הכל. 
אמנם רצוי לדעת מה המשמעות של המושג "קלוריה", ושבעוגה יש יותר קלוריות מברוקולי, אבל הנסיון לחשב כל קלוריה ספציפית שנכנסת לפה, הוא בזבוז זמן עצום. ספירת קלוריות גורמת לסועדת לחשב מספרים, במקום להנות מהאוכל.  
לירידה במשקל צריך הרבה יותר מאשר רק ספירת קלוריות. למשל, תרגול גופני, שינה טובה, איזון מתחים, ואיזון מדדים פיזיולוגיים כמו שינויים הורמונליים.
לכן כדאי להציב מטרות ריאליות של הפחתה במשקל, ולהבין מדוע התעסקות בספירת קלוריות לא תעזור בהשגת מטרה זו. הנה כמה סיבות:

1. סביר להניח שאין לך שום מושג כמה קלוריות את באמת צריכה 
מתי מדדת בפעם האחרונה את קצב חילוף החומרים שלך? אם התשובה היא "מעולם לא", אז המספרים שבהם את משתמשת לצורך ספירת קלוריות הם שרירותיים, ולא מתאימים לך אישית. ואם זה כך, למה לתת לאפליקציה כלשהי או להמלצה שקראת בעיתון, לקבוע לך כמה לאכול?

2. את לא באמת יודעת כמה קלוריות הגוף שלך סופג מהמזון
לא כל הקלוריות נספגות באופן שווה. יש הבדל בין מזונות מעובדים למזונות עם הרבה סיבים, וגם סוג החיידקים במעי משפיע על הספיגה.

3. ספירת קלוריות גורמת להתעלמות מסימני  הרעב
כשאת מתמקדת בקלוריות במקום באיכות של המזון שאת אוכלת ואיך את מרגישה בזמן האכילה (רעבה, משועממת, עצבנית וכ'ו), את מתעלמת מסימני הרעב שאיתם נולדת, ואת יוצרת לעצמך הרגלי אכילה שנשלטים על ידי מוקד חיצוני. כשאת אוכלת כי "נשארו לך קלוריות", ולא בגלל שאת רעבה, או שאת לא אוכלת מכיוון ש"נגמרו לך הקלוריות", אפילו אם את כן רעבה, את מתעלמת מאיתותיו של הגוף שלך, ומזיקה לו. תסמכי על הגוף שלך, כי הוא יודע מה הוא צריך, הרבה יותר מאשר איזשהו מספר, שנקבע שרירותית. 

4.  ספירת קלוריות עוזרת לתפיסה המוטעית שאפשר ל"קזז" את המזון שאת אוכלת בעזרת פעילות גופנית
מאמינה שאם כשאוכלים מכניסים אנרגיה, ושבפעילות גופנית מוציאים אנרגיה, אז הן מתקזזות? מתברר שזה לא כך. מקור הקלוריות במזון קובע האם הן יאוכסנו בגוף כשומן או כמקור לאנרגיה. צריך להתאמן במשך המון זמן, כדי לקזז ארוחה גדולה, ואימון כזה גורם לרעב, שמביא לאכילת ארוחה גדולה וחוזר חלילה. החדשות הטובות הן, שהגוף יודע לנהל קלוריות עודפות מדי פעם, בלי להפוך אותן לשומן ולעליה במשקל. 

אז איך אפשר להפסיק לספור קלוריות ולהתחיל לסמוך על הגוף שלך? 
התייחסי לאוכל שלך כאל מזון ולא כאל קלוריות. התייחסי אליו כאל מזונות שלמים ולא כאל רכיבים, שאותם אפשר לתרגם למספרים. אכלי ירקות, פירות, דגנים מלאים וחלבונים רזים. אכלי באופן מודע - לאט, תוך שימת לב לטעם, למרקם ולתחושת הרעב והשובע שלך. אם תאכלי באופן מאוזן רוב הזמן, הגוף שלך יגיב במציאת האיזון שלו, ואין שום צורך בספירת קלוריות. 
 

3 באפר׳ 2018

סלטים צבעוניים

פסח מלא בארוחות חגיגיות ובמאכלים כבדים, ולכן אנחנו אוהבות למלא את השולחן בסלטי ירקות צבעוניים קלים - גם להכנה, וגם על הבטן. הסוד בסלטים האלה הוא הפשטות שלהם. אפשר לערבב כל 2-3 ירקות ועלים, להוסיף להם פירות (תותים, פלחי תפוז או אשכולית, חמוציות וצימוקים) וגרעינים (אגוזים, צנוברים, גרעיני חמניה, בוטנים), לשפוך מעל רוטב שעשוי מתערובת של שמן ומשהו חמוץ (לימון או חומץ) עם כמה תבלינים ו-זהו. גיוון אינסופי. הנה כמה שהכנו השבוע:


סלט כרובית וברוקולי (על פי מתכון של חוות תקוע)

חומרים:
כוס עלי חסה קרועים
כרובית לבנה קטנה מגוררת

כרובית סגולה מפורקת לפרחים
כוס פרחי ברוקולי - מאודים
1/4 כוס חמוציות

1/2 כוס צנוברים
1 כף שמן זית
1 כפית סילאן
לרוטב:
1/2 לימון סחוט
1/2 תפוז דם סחוט

1/4 כוס שמן זית
1 כפית סילאן
 מלח ופלפל

הכנה:מניחים בקערה את עלי החסה, הכרובית המגוררת, הכרובית הסגולה, הברוקולי והחמוציות.
במחבת קטנה מחממים שמן זית וסילאן, ומוסיפים את הצנוברים. מערבבים עד להשחמה ומוסיפים לקערה.
מערבבים בצנצנת את חומרי הרוטב, ושופכים מעל. מערבבים. 

 

 
סלט חסה אדומה, צנוניות וקרמבולה

חומרים:
1 חסה אדומה (או כל חסה אחרת)

10 צנוניות פרוסות
1 קרמבולה פרוסה ל"כוכבים"
לרוטב:1/4 כוס שמן זית
1 לימון סחוט
מלח ופלפל
סומק

הכנה:
שמים את כל הירקות והפירותבקערה,
מערבבים את הרוטב בצנצנת ושופכים מעל. מערבבים. 






סלט עגבניות ומלפפונים עם עשבי תיבול

חומרים:
2 עגבניות חתוכות לקוביות

2 מלפפונים חתוכים לקוביות
1/2 כוס עלי פטרוזיליה קצוצים
6 עלי נענע קצוצים
לרוטב:
1/4 כוס שמן זית

1 לימון סחוט
מלח ופלפל
הכנה:
שמים את כל הירקות ועשבי התיבול בקערה,
מערבבים את הרוטב בצנצנת ושופכים מעל. מערבבים.